כן, טיפול בילדים צעירים לרוב פשוט יותר, כיוון שהמוח שלהם גמיש יותר והסיכוי לשיפור גבוה יותר. בגיל הרך יש גם פחות התנגדות לטיפול – ילדים בגיל זה לרוב מקבלים את ההנחיות כהוראה של ההורה.

אצל ילדים גדולים יותר או בגיל ההתבגרות, נדרשת גישה רגישה יותר – עם הסברים, מתן אחריות ושיתוף בהחלטות. לפעמים בגיל מאוחר יותר משתמשים יותר בכלים מתקדמים יותר במקום ברטייה רגילה. בכל גיל חשוב להתאים את שיטת הטיפול לאופי ולמצב של הילד.

התנגדות של הילד לטיפול היא תופעה מוכרת, אך ניתן להתגבר עליה בעזרת סבלנות ויצירתיות.

קודם כל, חשוב להסביר לילד את מטרת הרטייה ולתת לו תחושת שליטה – כמו לבחור בעצמו את צבע הרטייה. כדאי לשלב את הרטייה בפעילויות מהנות – ציור, צפייה בסרטים או משחקים – כדי להסיח את הדעת.

חיזוקים חיוביים כמו מדבקות, טבלת פרסים או מחמאות עוזרים מאוד. במידת הצורך, ניתן לפנות לייעוץ עם איש מקצוע בתחום התפתחות הילד או פסיכולוג ילדים.

במקרים רבים כן – משקפיים הם חלק בלתי נפרד מהטיפול בעין עצלה, במיוחד כשיש ליקוי תשבורת כמו רוחק או קוצר ראייה. משקפיים מתקנים את איכות התמונה שמגיעה לעין החלשה, בעוד שהרטייה מאלצת את השימוש בה. שילוב של שני הכלים האלה מאפשר תוצאה מקסימלית. במקרים מסוימים, האופטומטריסט יתאים עדשות מיוחדות או ימליץ על מסגרת נוחה לילדים. חשוב להקפיד על הרכבת המשקפיים במקביל לשעות הרטייה, כפי שנקבע בביקורת.

כן, קיימות חלופות כמו טיפות עיניים שמטשטשות זמנית את הראייה בעין החזקה, אך הן לרוב ניתנות כשיש קושי בשיתוף פעולה עם רטייה. במקרים אחרים, ניתן להשתמש בעדשות מיוחדות או באימון ראייה תחת השגחה מקצועית. חשוב להתייעץ עם אופטומטריסט כדי לבדוק איזו שיטה מתאימה ביותר למקרה הספציפי של הילד. כל שיטה דורשת מעקב צמוד והקפדה על הנחיות.

הפסקת הטיפול נעשית רק כשהושג שיפור משמעותי בראייה של העין החלשה, בהתאם להחלטת האופטומטריסט או רופא העיניים. ברוב המקרים, מפחיתים בהדרגה את משך השימוש היומי כדי לוודא שהשיפור נשמר. הטיפול יכול להימשך חודשים בודדים ולעיתים גם שנה, תלוי במידת השיפור ובשיתוף הפעולה של הילד. חשוב להגיע לביקורות סדירות כדי לוודא שאין ירידה באיכות הראייה. גם לאחר סיום הטיפול, ממשיכים במעקב כדי למנוע חזרה של הבעיה.