חלק מהמבוגרים מגיעים לבדיקה עם פזילה שהחלה כבר בילדות. במקרים מסוימים המוח למד להתעלם מהתמונה שמגיעה מאחת העיניים, ולכן האדם אינו סובל מכפל ראייה.

עם השנים, יכולת הפיצוי של מערכת הראייה עשויה להשתנות. עייפות, גיל, עומס ראייתי או שינוי במצב הבריאותי יכולים לגרום לכך שפזילה שהייתה "שקטה" במשך שנים תהפוך מורגשת יותר.

אחת הסיבות הנפוצות לתלונות אצל מבוגרים היא פזילה סמויה.

במצב זה קיימת נטייה של העיניים לסטות, אך מערכת הראייה מצליחה בדרך כלל לתקן זאת באופן אוטומטי.

כאשר נדרש מאמץ גדול יותר מהעיניים, למשל:

• עבודה ממושכת מול מחשב.
• קריאה במשך זמן רב.
• נהיגה ממושכת.
• חוסר שינה.
• תקופות של עומס ומתח.

יכולת הפיצוי עלולה להיחלש ואז מופיעים סימנים כמו כאבי ראש, עייפות בעיניים וקושי להתרכז.

תנועת העיניים מתבצעת באמצעות שישה שרירים בכל עין, העובדים יחד בתיאום מדויק.

שינויים בתפקוד השרירים עלולים לגרום לכך שעין אחת לא תנוע בדיוק כמו השנייה.

מצבים כאלה יכולים לגרום:

• לסטייה של אחת העיניים.
• להגבלה בתנועת העין.
• לכפל ראייה.
• לקושי במבט לכיוונים מסוימים.

שרירי העיניים מופעלים באמצעות עצבים המעבירים פקודות מהמוח.

כאשר קיימת הפרעה בתפקוד העצבים, למשל בעקבות מצב רפואי מסוים, עלולה להופיע פזילה חדשה.

במקרים של פזילה שהופיעה בפתאומיות חשוב לבצע בירור רפואי ולא להסתפק רק בהתאמת משקפיים.

סוכרת עלולה להשפיע על כלי הדם והעצבים בגוף, כולל העצבים האחראים על תנועות העיניים.

במקרים מסוימים עלולה להופיע חולשה זמנית או קבועה של אחד העצבים, דבר שעלול לגרום לפזילה ולכפל ראייה.

גם חבלה, אפילו כזו שנראית קלה יחסית, עלולה להשפיע על מערכת הראייה.

לאחר חבלה יכולים להופיע:

• שינוי ביישור העיניים.
• קושי בתיאום בין העיניים.
• כפל ראייה.
• סחרחורת או תחושת חוסר יציבות.

כאשר קיימת ירידה משמעותית בראייה באחת העיניים, המוח עלול להתקשות לשמור על תיאום תקין בין שתי העיניים.

מצב זה עשוי להשפיע על היישור ולגרום להתפתחות פזילה.